סוֹדוֹת מְאׂד עָמְקוּ וְגָבָהוּיִרְאוּם נְבוֹנֵי לֵב וְיִתְמָהוּ׃יִתֵּן אֱלֹהִים עוֹז לְאַבְרָהָםהַבָּא לְפָרֵשׁ סוֹד יְשַׁעְיָהוּ׃השם אחד ודברו אחד רק המעלות משתנות כפי כח כל נביא כי אין מעלותם שוות יש מהם שנבואתם בחזיון לילה כמו אברהם וגד החוזה גם ישעיהו: חזון. נו"ן חזון נוסף:[בן אמוץ]. ויש בדברי יחיד כי כל נביא שנזכר שם אביו גם הוא נביא ויש מי שאומר שהוא מזרע המלוכה, כי אמוץ ואמציה אחים היו, על כן לא יכלו רשעי ישראל להרע לו כאשר הרעו לירמיהו. והנה כתיב גוי נתתי למכים (ישעיהו נ' ו'), ועל דרך הפשט כי כל נביא שנזכר שם אביו הוא גדול ונודע סודו בדורו, ויש מהם שהוא נביא ויש שאינו נביא, כמו נאם דוד בן ישי (שמואל ב' כ"ג א') והנה דוד איש האלהים (דברי הימים ב' ח' י"ד) וכאשר נאמר יהוא בן נמשי (מלכים א' י"ט ט"ז) אין נמשי מלך, והנה מצאנו בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא (ד"ה ב' ל"ב ל"ב) והנה יתכן שיהיה הנביא שב אל ישעיהו או שיהיה דבק עם אמוץ. וכאשר מצאנו אל ישעיהו הנביא בן אמוץ (מלכים ב' י"ט ב') ידענו כי הוא הנביא, וכן הזכיר אבות צפניה [צפניה א' א'] בעבור חזקיהו:וטעם אשר חזה [על יהודה] כי רובי נבואותיו על ערי יהודה שיתפשם מלך אשור ועל ירושלם שנמלטה מידו, וכן מחצי הספר על גלות יהודה, כי לא הזכיר שאר השבטים:ונבואתו היתה בימי עוזיהו. והקרוב אלי כי בשנת מותו התחיל להתנבאות כאשר אפרש עוד. ועל דרך הפשט כי בימי חזקיהו מת. כי אילו נמשכו ימיו עד ימי מנשה היה זה כתוב. ויש בדברי יחיד שהרגו מנשה, בעבור שאמר ראו עיני (ישעיהו ו' ה'), ואם הדבר קבלה הוא האמת:שמעו [וגו' והאזיני]. יש מלות נגזרות משמות והם פעלים, כמו והאזיני ארץ והטעם הטי אוזן, והנה אין הפרש על דרך הפשט בין שמעון ובין האזינו, והחל לקרוא לעדים שהעיד משה לישראל, כי אבד תאבדון (דברים ד כו) והנה בא העת:כי יי דבר. אחר שהשם הוא המדבר שמעו דברו, או כי יי דבר שתשמעו:בנים. נמשלו ישראל לבנים שאין כח להם, והאב גדלם ורומם מעלתם על בני גילם:והם פשעו בי. שיצאו מתחת רשותי כמו ויפשע אדום מתחת יד יהודה (שמות כב ח) על כל דבר פשע (מלכים ב ח כב):ידע וגו'. הזכיר השור והחמור כי הם הנמצאים תמיד עם בני אדם:אבוס. מקום אכילתו, והוא במקום מוכרת וסמוך שוה, וממנו וברבורים אבוסים (מלכים א' ח' ג') ומשור אבוס (משלי ט"ו י"ז) פעול, והטעם שהוא עומד באבוס:ישראל לא ידע. והנה הבהמות טובות בדעת יותר ממנו:ועמי לא התבונן. הטעם כפול כדרך רוב נבואות, ושירת האזינו גם משלי בלעם, והטעם, כי אני גדלתי' והם לא הכירוני:הוי. יש מפרשים ה"א תחת אל"ף, כמו אדורם (מלכים א' י"ב י"ח) הדורם (דברי הימים ב' י' י"ח) איך (שמות ב' ו' ט') והיך (דברי הימים א' א' י"ב), ולפי דעתי שהוא סימן קריאה, ועיקר המלה מגזרת היה, בעבור שמצאנו הוי הוי ונוסו (זכריה ב' י') הוי ציון המלטי [שם י"א], על כן אמר אחריו לנוכח על מה תכו:כבד עון. שם התואר והו' סמוך כמו ערל לב וערל בשר (יחזקאל מ"ד ו'):זרע מרעים. בעבור היותם הם עם אבותיהם רעים, או הטעם כמו אביך האמורי ואמך חתית [שם ט"ז ג'] כאשר אפרש:משחיתים. נפשם או דרכם:עזבו את יי. הטעם עבודת השם:נאצו. הכעיסו:נזורו אחור. מגזרת וינזרו מקדשי (ויקרא כ"ב ב'), על משקל ולא יכולו (שמות ח' י"ד), ואם איננו במקום מוכרת, ורבי' אמרו שהוא מבניין נפעל, כמו נכונו ללצים (משלי י"ט כ"ט), מגזרת זר:על מה תכו. תי"ו תכו לרגליך (דברים ל"ג ג') שורש כמו ושפו עצמותיו (איוב ל"ג כ"א), ובמקום הזה הוא לנוכח, והטעם, כל מה שתכו תוסיפו אתם עוד למרוד, כי הראוי היה לעשות תשובה, כמו ובעת הצר לו ויוסף למעול (דברי הימים ב' כ"ו כ"ב):סרה. תחסר מלה או דברה, מגזרת סורר (דברים כ"א י"ח). או יהיה שם:כל ראש לחלי. פי' על מה תכו כי כל ראש מוכן לכל חולי. והזכיר הראש והלב, כי שניהם הם השרים:דוי. תואר השם כמו גנב (תהלים נ' י"ח) סלח [שם פ"ו ה']:מכף. מתום. מקום שיש בו תום, כמו בריאות, והוא משונה בדקדוק, כי היה ראוי להיות על משקל מעוז (ישעיהו כ"ה ד'), וכמוהו אין מתום בבשרי (תהילים ל"ח ד'), ויאמר רבי משה הכהן ז"ל כי הוא כמו מתים בעבור שמצא מעיר מתים (שופטים כ' מ"ח), והטעם אין בהם מה שיש למתים, והוא מעט רחוק:ותחסר מלת רק. אין בו מתם רק פצע וחבור', וכמוהו אין טוב לאדם שיאכל ושתה (קהלת ב' כ"ז):פצע. ריצוץ העצם:וחבורה. מכה שתתחבר אליה הלחה:טריה. שאיננה יבשה כמו כמו לחי החמור טריה (שופטים ט"ו ט"ז) וכן בלשון ישמעאל:לא זורו. כמו יזר את הגזה [שם ו' ל"ח], כי המכה לא תרפא עד שתוזר הליחה.גם חובשו כטעם עוצר וחתול, ומגזרתו לא אהיה חובש (ישעיהו ג' ז'):בשמן. שהיה ראוי לה:ארצכם וגו'. הנוכר למעלה, משל שנלקחה כל ארצם, ויש מהם שממה שאין שם אדם, ויש מהם שרופות אש, ויש שזרים אוכלים תבואתה:[אוכלים אותה]. כטעם בעצבון תאכלנה (בראשית ג' י"ז):וטעם כמהפכת זרים. פי' ארצכם שממה, ויתכן היות זרים מגזרת זרם (ישעיהו ל"ב ב') ויהיה המ"ם שורש ולא לשון רבים ויהיו שנים משקלים:ונותרה. הטעם שערי יהודה הבצורות תהיינה נתפשות ולא תותר רק ציון:כסוכה בכרם. מקום השומר והטעם על השכינה:כמלונה. מקום ללון השומר בשדה קישואים:כעיר נצורה. חרבה כמו ובנצורים ילינו (ישעיהו ס"ה ד'):לולי וגו'. דברי הנביא בעבור ישראל:כמעט. דבק עם שריד בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הו' לשמור דרך הטעמים:שמעו וגו'. זאת תשובת הנביא בעבור שאמרו הם כסדום היינו, אמר אילו הייתם כן, כן הדין, כי שריכם הם כשרי סדום, וזה טעם קציני סדום, והעם כעם עמורה:למה וגו'. הטעם למה אשאירכם עוד בארץ בעבור רוב עולותיכם, ומלת שבעתי כדרך בן אדם דבר הכתוב, והאמת, אם ארעב לא אומר לך (תהלים נ' י"ב):אילים. הם גדולים:מריאים. מין ממיני השור, וגדול ממנו וחלבו אסור, והגאון אמר שהוא מלשון משנה (שבת כ"ד ג') כמו בריאים:פרים וכבשים. הם קטנים:ועתודים. גדולים והם התיישים, העולים על הצאן (בראשית ל"א י'):כי. לראות פני. כמו לפני, כי אין פני פעולים:רמוס. שם הפועל:לא תוסיפו. ציווי כמו לא תוסיפו על הדבר (דברים ד' ב'):הביא. כמו להביא, כי מנחתכם היא שוא בעיני, והקטורת היא תועבה:חדש. מפורש בתורה (במדבר כ"ח י"ד) שהוא ראש חדש:קרא מקרא. שתקראו אותם מקראי קדש (ויקרא כ"ג ב') והזכירם עם העולות והמנחה בעבור המוספים:לא אוכל און. תחסר מלת נשוא, כמו חמור לחם (שמות א' ט"ז כ'):וטעם ועצרה כמו מעוצר וממשפט לוקח (ישעיהו נ"ג ח'), שלא תעשה כל מלאכה הטע' לא אוכל לסבול און עם עצרה, כי מה תועלת יש לעצרה עם און:חדשיכם. היו עלי לטורח, על כן אסירכם וישבתו:נלאיתי נשוא. דרך משל:ובפרשכם. בא הרי"ש בחיר"ק תח' פתח קטן:[אעלים עיני מכם]. והטעם שאסתיר הרחמים מכם.וכן אינני שומע, והטע' שלא אושיעכם.בעבור כי ידיכם דמים מלאו, והטעם שפיכות דמים:רחצו הזכו. הטעם רחצו ידיכם מהדם ששפכו:הזכו. מבנין התפעל ובולע התי"ו בדגשות הזי"ן, כמו ולקח למטה' (ויקרא י"ד ד'):למדו היטב. שם הפועל והטעם להיטב:אשרו חמוץ. האל"ף תחת יו"ד, והפך זה תתיימרו (ישעיהו ס"ו ו'):חמוץ שם התואר, כמו קרוב, מגזרת מעול וחומץ (תהלים ע"א ד'), ורבי' פרשוהו שיחמצו הדין, והטע' שלא ידינו מיד, ויהיה טעם אשרו כמו אשרוני בנות (בראשית ל' י"ג):שפטו יתום. דינו משפט יתום שאין לו עוזר, וכמוהו שפטני אלהי' וריבה ריבי (תהלים מ"ג א'), וכן ריבו אלמנה:לכו [ונוכחה]. יש אומר כי ונוכחה דברי השם, כמו ועם ישראל יתוכח [מיכה י' ב'] והנכון בעיני שהוא דברי הנביא לישראל, כאומרו השם אמר לי שנקבל תוכחת, כי גם הנביא אמר ויסרני מלכת (ח' י"א) כאשר אפרש:כשנים. כמו שני התולעת (שמות כ"ה ד'), והטעם הפך כי אם תכבסי בנתר (ירמיה ב' כ"ב), כי יסור העון ותשובו נקיים מכל חטוא, וזה פי' רחצו:כשלג וכצמר. כפול בטעם:אם. ושמעתם טוב הארץ תאכלו, שיאכלו הזרים שהזכיר למעלה:ואם וגו'. הטעם אם תשמעו תאכלו, ואם מריתם תאכלו אכילת חרב, או יחסר אות בי"ת כמו הנמצא בית יי (מלכים ב' י"ח ט"ז).וזה האמת כי פי יי דבר:איכה. [וגו'] הנה הוכיחם הנביא ולא שמעו:לזונה. תחת אישה אחר היותה כאשה נאמנה:יו"ד מלאתי משפט נוסף כיו"ד גנובתי יום (בראשית ל"א ל"ט):צדק ילין בה ועתה מרצחים. הטעם על זמן עומד כי אין לו סימן בלשון הקודש:מרצחים. פועל יוצא לשני פעולים, והטעם על הדיינים:כספך. דרך משל על השופטים ועל השרים, על כן אחריו שריך סוררים, והטעם המובחרים שבהם הם סיגים:ה"א מהול שורש ואין לו ריע במקרא:שריך. שלמונים. מגזרת שלם ישלם (שמות כ"ב ה').והטעם שהיו מטי משפט, ואומר הדיין תן לי כך, ואני אשלם לך הגמול בהשפטך עם רעך:יתום. שלא יפחדו ממנו אינם עושים לו משפט:וריב אלמנה. שיש לה, לא ירצו לשומעה, על כן לא יגיע אליהם:לכן נאום. הוא שם כמו וינאמו נאום, והאומר נם תחת נאם הוא נם, כי לא יעלם האל"ף:וטעם האדון בעבור השופטים שהם אדוני הארץ:וטעם יי צבאות, שהוא באמת אדון והצבאות לעדים, ולמה נסמך השם לצבאות מפורש בשמואל:אביר ישראל. שהם במטה כנגר צבאות מעלה, כי גם הם יקראו צבאות השם ככתוב בתורה (שמות י"ב מ"א):הוי. כמו אוי להם בעשותי כך:אנחם. אמצא נחמה כי הכעיסוני, על דרך לשון בן אדם:ואשיבה ידי. מכתי, כמו הנה יד יי הויה (שמות ט' ג'):כבור. כאילו כבורית, והנכון שהוא כבור ידי (תהלים י"ח כ"ה):וטעם סיגיך בעבור שאמר בתחילה כספך היה לסיגים:ויאמר רבי משה הכהן נ"ע כי השבעה מיני מתכו' לא ימצאו במקר' על לשון רבים, והנה שכח כל בדיליך:ואשיבה שופטיך. הטעם שיגלו ישראל ושופטיהם, גם יסורו שופטי אחז ויעמיד חזקיהו שופטי צדק כי כן כתוב:כבראשונה. כימי דוד ושלמה, והבי"ת נוסף:ציון. בעבור המשפט תפדה מיד סנחריב:ושביה. יפדו הם שעשו תשובה:ושבר פושעים. היוצאים מתחת הרשות, והם חמורים מחטאים, והטעם על כל ערי יהודה הבצורות שנתפשו:ועוזבי יי כפול כמשפט:כי. מאלים. מגזרת אלה (בראשית י"ח ו') וחוברה על סימן זכרי', כמו נשים, גם שלש סאים, והעד מהגנות:יש אומרים כי יו"ד יבושו תחת תי"ו הנוכח, וכמוהו אמרו רבים, ולפי דעתי שהוא דבק עם יכלו, ואחרי כן שב לדבר עם הנוכח, וכמוהו רבים:ותחפרו. כמו תבושו:כי [וגו']. אחר שאמר שיבשו מהאילים שחמדו וגזלום, המשילם לאלה שנבלו עליה:ודקדוק נובלת עליה שהי' כן מפאת עליה וכן ותאבדו דרך (תהלים ב' י"ב), וכמהו שנאמר בוידוי קשינו עורף, והנה התברר כי מאילים מגזרת כאלה, והנה אחרי כן וכגנה:והיה החסון. תקיף והוא תואר השם, כי השם הוא חוסן:לנעורת. הוא שינוער מהפשתים:לניצוץ. כמו שביבים, וכמוהו ונוצצים כעין נחשת קלל (יחזקאל א' ז'), והטעם על הפסילים שיחזקום שלא ימוטו, הפועלים בעת צרתם, בעבור שלא הושיעום,, ישרפום גם הם ישרפו:וזה טעם ובערו שניהם. כמו מדוע לא יבער הסנה (שמות ג' ג'):ואין מכבה. ואין עוזר:
